<h1>סידור רבינו שלמה ב"ר שמשון מגרמייזא</h1>
<h2>דף עט:</h2>
ומותר לאדם לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה, והיינו כביצה. ומותר נמי לשתות, דשתייה שלנו אינה אלא עראי. ומותר נמי לאכול פירות הרבה חוץ לסוכה, דפירי לא צריכי סוכה.
<h2>דף פא:</h2>
בערב יום הכיפורים אוכלין מבעוד יום קודם שקיעת השמש, דתניא ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש וכי בתשעה לחודש מתענין והלא מבעשור מתענין, אלא כל האוכל ושותה בתשעה בו, שאוכל מבעוד יום ומתחיל להיתענות בו, מעלה עליו הכת' כאילו נתענה תשיעי ועשירי. ואני הסופר אומר כך, שלכך אמרו חכמים כל האוכל ושותה בו (ביו') וכו', לפי שכתוב ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב. כלומר שיתחיל תענית של יום הכיפורים בתשעה לחודש בערב, ואם היה מתענה אפי' תשיעי ועשירי בלא הפסק, לא היה נראה שמתחיל תענית יום הכיפורים לא מיום הכיפורים עצמו כשאר תעניות, דאמרינ' כשנגמר תענית תשיעי התחיל תענית יום הכיפורים, אבל עכשיו כשאוכל ושותה בתשיעי להתענות בו ביום מערב מבעוד יום, שהיכירא מעליא להתענות יום הכיפורים, דגרסי' [תענית י"ב ע"א] עד מתי אוכל והולך מר אמ' עד קרות הגבר מר אמ' עד שיעלה עמוד השחר, לפיכך אמרו חכמים כל האוכל ושותה וכו'. מדעתי.
<h2>דף פז:</h2>
וכשבאין לבית הכנסת מתחיל החזן כל נידרי וכו', יש מפרשין משום דאמרי' בנדרים הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה כולה, יאמר בראש השנה כל נדרים שאדור כל השנה יהיו בטילים. ולא נהירא דאם כן הוה לן ברא' השנ' למיעבד. ועוד שאין אנו מתנין על נדרים הבאים אלא על שעברו. ונרא' לי משום דיום הכיפורים יום מחילה וסליחה הוא, ויום תשובה, ורוב העולם נכשלים בנדרים ושבועות, וצריכין התרה בשלשה, ואין מתירין נדרים בשבת ולא ביום טוב אלא נדרים שהן לצורך שבת ויום טוב, ולפיכך מתחיל החזן בהתרת נדרים קודם שיקדש היום לפני ברכו, שאם יש אדם [ש]עליו נדר ולא (התיר) התירו חכם בחרטא, אם שכח שום אדם נדר (שלא) שנדר ולא שאל לחכם עליו, באותו שזכור (יפטירנו) [יפרטנו] לפני חכם (ויתחרט) [ויתיר] לו, ואשר לא זכור נעשה שליח ציבור שלוחו להתחרט בעדו, וגם כל אחד כששומע כן (מפני) [מפי] ש"צ מתחרט גם הוא, ונדר מותר על ידי חרטא. קונמי וקינויי, הם כינויי נדרים, ופליגי אמוראי [נדרים י' ע"א] יש אומ' לשון גוים הם שיש לשון שקורין לנדר קונם, ויש כשאר כינויים. ויש שאומ' כי לשון שבדו חכמים להיות אדם נודר בו הוא, וכינויי הם (כ)שאר קינויים המפורשין בנדרים. נידרנא לא נידרי, לא יהיו נדרים. ויש לומ' דאנדרים של שנה הבא' קאי, ואגב דאתחיל בנדרי שנה שעברה והתירו, מסיים על נדרי שנה הבאה, ואומרים ומתנה שלא יהיו נדרים. שרן, מותרין. שביקין, מחולין. שביתין בטילין, מלשון תשביתו. לא שרירין, חזקים, מלשון שריר וקיים. ולהכי תיקנו אותו בלשון ארמית לפי שבבבל איתקין ושם היו מדברין ארמית, וכדי שיבינו הכל ויתחרטו על נדריהם ויפתחו בחרטא, שהרי אדם פותח לעצמו. מה שאומרי' ג' פעמים דאם יש אדם שלא שמע בראשונה ישמע בשנייה, ואם לא שמע בשנייה ישמע בשלישית, שהרי כל הקהל אין נכנסין יחד לבית הכנסת. ומה שאומרים על כל פעם ככתוב בתורת משה עבדיך ונסלח לכל וגו', אין נרא' לי, כי פסוק זה לא נאמר על התרת נדרים, ועוד מה שייך סליחה בהתרת נדרים, לפיכך נראה לי כמו שראיתי בארץ כנען שאומר החזן ג' פעמים כל נידרי, ואינו אומ' ככתוב בתורת משה וכו' על כל פעם, אלא אחרי גומרו ג' פעמים כל נדרי אומר בקול רם ונסלח לכל עדת וגו', כלומר, הנה היום בא שכתוב בו הבט(י)חתינו ונסלח. ור' מאיר ש"צ לא היה אומר כמו כן ככתו' בתורת משה עבדך, אלא כך אומר ושבועות' לא שבועו' ונסלח לכל עדת בני ישראל לגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה. כך נוהגין בוורמשא שאומ' ב' פעמי' כל נידרי ואינן משולשין ואין אומ' ונסלח לכל עדת פעם ראשונה ובשנייה אומ' ושבועתנא לא שבועות ונסלח לכל עדת וגו'.
ומברך שהחיינו בלא כוס, לפי כי ברכת זמן אומרים אותה על כל דבר ואפי' בשוק ואין צריך כוס.
ואומרים אבינו מלכינו בתפילת ערבית. ואני הסופר מצאתי פירושו כך. אבינו מלכינו עשה עימנו למען שמך אע"פ שחטאנו לפניך בשאר עבירות, אנוכי [ו]לא יהיה לך קיימנו, והדין עליך לעשות עמנו למען שמך. שאין לנו מלך אלא אתה ולישועתך קוינו. כלה דבר וחרב, ואין אומרי' ועון, שעל כיליון תקלות וחבלות הוא מדבר, ומה טיבו של עון אצלם, ועל מחילת העון הוא מבקש לקמן בהדיא סלח ומחול לכל עונותינו, לפיכך לא שייך הכא. הצמח לנו ישועה שתרים קרן משיחך. עשה עמנו לטובה אות זו הגאולה, ולא שמעתי רבי אומר תהא השעה הזאת שעת רצון לפניך כמצ', כל סדר תפילות יום הכיפ' פשוטה היא.
ואחר המנחה בתפילת נעילה פותחין אשרי יושבי וגו' ובא לציון וסדר קדושה, וקדיש, ומתפללין תפילת נעילה. ושחרית ומוסף ונעילה יש בהן נשיאות כפים, ומנחה אין בה נשיאות כפים, משום דהלכה כר' יוסי [תענית כ"ו ע"ב] דאמר הכי, וטעמא משום דבמנחה בכל יומא שכיחא שיכרות, ושיכור אסור בנשיאות כפים, שלפיכך נסמכה פרשת ברכת כהנים לפרשת נזיר לומר לך מה נזיר אסור ביין אף כהן מברך אסו' ביין. לפיכך ביום הכיפורי' (אע"פ) אע"ג דליכא (שיברך) [שיכרות] אין נשיאות כפים [ד]גזרינן אטו מנחה כל השנה, אבל נעילה דליתא כל השנה נושאין כפיהם. אבינו מלכינו אומ' ביוצר ובמנחה. ומתפללין במקום אתה יודע רזי עולם אתה נותן יד לפושעים לקבל תשובתן, כדכת' [ירמיה ג'] שובו בנים שובבים, והם פושעים. ולי הסופר נראה כמו [ישעיה נ"ז] וילך שובב בדרך לבו שהוא לשון פושעים כ"נ. וימינו פשוטה וכו', כפל מילה. ע"א אתה נותן יד שאתה מניחן לעשות הרע, יד מקום, שהבא ליטמא פותחין לו. וימינך פשוטה לסייעו בא ליטהר מסייעין אותו לפי שימינך פשוטה לקבל שבים. לימדתנו להתודות לפניך וכו', למען תקבלינו בתשובה כאישים וניחוחים, כלומר, שתקבל תשובתינו כאישים וכניחוחים, למען דבריך שאמרת [הושע י"ד] קחו עמכם דברים ושובו וגו', דרחמנא ליבא בעי. ובעבור כך אמרת לשוב אליך בדברים, שאם באנו לכפר בקורבנות חובותינו ואשמתינו אין קץ ואין מספר לקורבנות, אבל אתה יודע שאחריתינו רימה וכו' לפיכך הרביתה סליחתינו על ידי דברים. מה אנו וכו', הלא כל הגיבורים והנבונים אין חשובים לכלום. והחכמים כבלי מדע והשכל היו לפניך, לפי שכל מעשיהם תוהו וימי חיהם הבל, שהרי מתים כמות זה כן מות זה ומה יתרון זה לזה. אלא שאתה הבדלת (את) [אנוש] מראש מן הבהמה, והכרתו ונתתה בו דעת ובינה לעמוד לפניך לשרתך. כי מי יאמר לך מה תפעל, כלומר מי יכול יוכל לומר לך למה פעלת כן וטעות הוא. אם יצדק מה יתן לך כי לא שייך לאומרו הנה כלל, ולפי שהכרתו נתת לנו את יום הכיפורי' הזה למחילה ולסליחה וכן למען נחדל מעושק ידינו ונשוב וכו', כדבר שנא' [ישעיה נ"ה] יעזוב רשע דרכו וגו'.
וגומרין קדיש, ותוקעין זכר לתקיעת משה שתקע ביום הכיפורים כשירד מן ההר. וזכר לתקיעת יובל דכת' וביום הכיפורים תעבירו שופר בכל ארצכם, ואם היה נוהג יובל היו תוקעין קר"ק. שאין תרועה בלא תקיעה לפניה ולאחריה, ועכשיו שאין יובל נוהג ע"כ עושין תקיעה לחודה לזכר.
ואומרים והוא רחום יכפר עון וגו', ומתפללין תפילת הערבית ואו' הבדלה בחונן הדעת ומבדילין על כוס, ומברכין על הבשמים ועל הנר כמו שעושין בשבת. (שבשבת ד)אין מברכין אלא על האור ששבת וזה שבת ממלאכת איסור לפיכך מברכין עליו, ואם מוצאי שבת אין אומ' ויהי נועם וסדר קדושה, אבל ויתן לך אומ' שלא לחלוק. סליק.
